יצחק נולד בשנת 1910 בעיירה פרמפול שבלובלין.

קיבל חינוך בחדר. הואיל ואביו נפטר, היה עליו ועל אחיו לפרנס את בני המשפחה.
הוא היה אומר לא פעם "לא הייתה לי ילדות, ילדים כמוני נולדים מבוגרים".

הוא הצטרף לצופים החופשיים ואחר כך "הפרייהייט". המשיך להכשרה ונשלח לבית החרושת לדיקטים. גופו החלש לא הסתגל לעבודה גופנית קשה, הוא חלה והועבר לקיבוץ "שחרית" בווילנה.

בעיר ווילנה רכש את עמדתו בחברה, את ההכרה החברתית הסוציאלית.

יצחק זיכלר איש העם היה. הוא לא הסתפק בקביעת עמדה לעניינים פוליטיים, אלא הלך להגשמה.

ברמת רחל נכנס לכל העבודות, בים המלח, בסבלות, בבניין, בהנהגות ולבסוף ברפת.
הקים משפחה והוליד ארבעה ילדים. בנה את ביתו בקיבוץ, השתרש בו, הגן עליו ונתן למענו את חייו.

הוא נפל ב - י"ב בניסן 1948, ערב פסח, על משמרתו בבגדי העבודה. כדור האויב פגע בו על יד אשנב העמדה בשוכבו על הגג. אף אנחה לא הוציא מפיו.
צוואתו התבטאה לא בדיבורים אלא במעשים - "להילחם ולעמוד עד הסוף".

זיכרו לא ימוש מאיתנו לעולם.

יהי זיכרו ברוך.