יחזקאל רוכין ז"ל 2012-1918
יחזקאל נולד בקידן בליטא בבית מסורתי. עלה לארץ בשנת 1935, בהיותו בן 16, לאחר שהיה בהכשרה של השומר הצעיר. יחזקאל הגיע עם אביו ישר לרמת רחל והחל לעבוד בבניין.
בשנת 1937 עבר לקיבוץ יגור כדי לעזור לקלוט את העולים הגרמנים.
עם חזרתו לרמת רחל החל לעבוד בסבלות ברכבת ובמפעלי סדום. כאן התחתן עם פרומה ונולדו להם ארבעה ילדים.
יחזקאל החליט להצטרף למשטרה הצבאית, היה מומחה למכונות ירייה, והיה תמיד בגבולות.
לאחר הפילוג חזר יחזקאל עם בני משפחתו והחל לעבוד ב"תנובה" כנהג, לאחר מכן עבד מספר שנים במטע.
בשנים האחרונות יחזקאל עבד במזכירות כאחראי של רישום עבודה באופן ידני ועל חלוקת הדואר והעיתונים.
בנוסף היה יחזקאל במשך שנים הגבאי של בית הכנסת ש"י עגנון, ומשגיח הכשרות במלון רמת רחל.
את יחזקאל נזכור תמיד כאב למשפחה ענפה, הצטיין ביחסו החם והאוהב כלפי בני משפחתו, ביתו היה תמיד הומה מילדים ונכדים, אהב לארח, ובעיקר עם זוגתו פרומה ז"ל שמר תמיד על שמחת החיים.
גאוותו בארבעת ילדיו: יהודית, שמואל, מיכל וירון וכמובן הסיפוק והאושר שהיו לו עם עשרת הנכדים ועשרת הנינים, שזכה לראות בחייו.
עם הליכתו של יחזקאל רוכין מאתנו חברי רמת רחל, נגדע עוד ענף מדור הראשונים על שורשיו העמוקים והדור הולך ופוחת.
יהי זכרו ברוך.
פרומה רוכין ז"ל 2001-1917
פרומה נולדה בפולין בכפר פולסיה להורים דתיים.
התחנכה בבית ספר פולני. במשפחה היו שבעה אחים.
פרומה הגיעה בשנת 1939 בעליה בלתי ליגלית והבריטים תפסו את האוניה והכניסו את העולים לכלא. חברים רבים מקיבוצים נחלצו לעזרה וכך הגיעה לרמת רחל. כאן הכירה את יחזקאל ועמו התחתנה כבר באותה שנה. נולדו להם ארבעה ילדים.
פרומה עבדה ברפת ובשדות. בזמן המלחמה עברו עם הילדים לגור ברעננה. לאחר הפילוג חזרה פרומה עם בני משפחתה לרמת רחל .
במשך השנים עבדה פרומה כטבחית במטבח ובשנים האחרונות עבדה כתופרת במחסן הבגדים.
פרומה נהגה כל חייה כחלוצה לכל דבר, בלבושה, בצניעותה ובניהול חיי משפחתה.
אישה צנועה וזו הלכה לעולמה והיא בת 84
את פרומה נזכור תמיד בזכות אהבתה וגאוותה במשפחתה, אהבה והערכה ליחזקאל אשר ליווה אותה בחייה עד יומה האחרון.
גאווה בארבעת ילדיה, יהודית שמואל, מיכל וירון וכמובן הסיפוק והאושר שהיו לה עם נכדיה ונינה שזכתה ליראות בחייה.
בעיקר נציין את יהודית ומיכל שהיו לעזר כנגדה בכל מצב, תמכו, ביקרו ודאגו במסירות ובאהבה רבה.
ובזכות אהבתה השנייה לקיבוץ רמת רחל, שראתה בה לא רק כמקום לחיות בו ולבנות משפחה, אלא גם כדרך חיים.
כמי שחייה ונתנה כאן את מלוא שנות חייה הארוכים, ידעה פרומה לא אחת, עבודות קשות ומפרכות, ימי יגע ורעב, מלחמות ותלאות.
מעולם לא הוציאה דיבה רעה או חרטה על הדרך שבה בחרה לחיות בחייה.
הכל קיבלה באהבה גדולה ובהבנה.
עם הליכתה של פרומה רוכין מאתנו חברי רמת רחל, נגדע עוד ענף מדור הראשונים על שורשיו העמוקים והדור הולך ופוחת.
יהי זיכרה ברוך.