יצחק   נולד בעיר ווצלאבק  בפולין. גדל בבית מסורתי ובהתאם לכך גם התחנך.

בהתבגרותו יצא להכשרה חלוצית בשנת 1933 בה התחיל בעיר ז'לודק וסיים הכשרתו בקיבוץ

שחריה בוילנה.

באחד באפריל 1938 הגיע לרמת רחל. יצחק היה בחור צעיר בן 23 בהגיעו לקיבוץ.

גבר נאה מוצק וחסון, לחלוץ כמוהו שאפה תמיד קבוצת הסבלים ואכן הוא נקלט מיד ועבד ברכבת ובהמשך גם בים המלח, תחילה במחסן חברת האשלג ואחר כך כמנופן בפריקת סחורות מהסירות שבאו מסדום.

במשך השנים מילא תפקיד של חצרן ומחסנאי ולמד נהגות. יצחק עבד גם כתפר והכין פנתאות לנעלי ילדים וחברים.

כשנוסד הקואופרטיב "הובלה" עבד בו כנהג. לאחר פירוק הקואופרטיב הצטרף לצוות המטע והמשיך בענף זה עד שמצב בריאותו התרופף.

במשך השנים היה חבר במזכירות ובמועצה של הקיבוץ והוה פעיל בועדת דירות. יצחק היה ער לנעשה בקיבוץ ולא חסך ביקורת כשהיה צריך.

יצחק היה חבר נוח בעבודה והתאים עצמו לחברה שעובדת יחד עבודה קשה.

יהי זיכרו ברוך.

 

לזכרו של יצחק

הכרתי את יצחק בעבודה בבית האריזה כשהוא היה כבר במצב בריאותי לקוי

אך לעבודה היה מגיע על פי רוב ברגל ולא היה מחכה לרכב.

ראיתי בו חבר אוהב עבודה ואחראי, עם הרבה נסיון בחיים וידע גם לספר על חייו ועל עברו ברמת רחל ברוח טובה ולא דגילה שום סימן קודר ביחס למצבו.

לפני שהתחיל לעבוד בבית האריזה כמעט לא הכרתיו. ראיתיו במחלתו שהתקדמה לרעה והדבר מאוד ציער את אלה שעבדו עמו.

מותו מכאיבה לנו מאוד ואנו מביעים תנחומים לבני המשפחה

זכרו שמור בלבנו

ראובן אביאן

 

לזכר נשמת בעלי

חמישים שנות חיים משותפים, בהם ראינו רגעי שמחה רבים תוך הבנה הדדית ויצירה.

אותך יצחק בעלי היקר הכרתי לראשונה עם עלייתי בשנת 1938 להתיישבות ברמת רחל.

אישיותך הרצינית, אך הקורנת, מראך הנאה עשו את שלהם ומיד "נתפסתי" ברישתך ונישאו.

עברנו כברת דרך ארוכה, דרך מלחמות, הרס ואחר כך שיקום ובניין מחודש של רמת רחל והמשך חיינו בה.

נולדו לנו בננו אריק ובתנו יעל, להם הקדשת יצחק יקר את מלוא אהבתך ודאגתך ללא גבול.

זכורים לי גם ימים קשים שהתמודדנו על עידודך, שתחלים במהרה והמחלה תחלוף ללא שוב, ימים בהם פקדת את בית החולים "הדסה" בהר הצופים עת נשברה רגלך בצורה קשה ביותר.

לימים התברכת וזכית בנשואי בתנו ובננו והנכדים נולדו לנו לגדל, שאהבו והעריכו את הסב האוהב. היית לנו אב וסב מסור מאין כמוך.

קשה היא הפרידה ממך וממאנת אני להאמין כי זה קרה, למרות שנפלת בעת עבודתך במטעים למשכב במחלה קשה וארוכה, מלאת סבל במשך שנה ומחצה, עשינו הכל כדי להטיב ולהקל על סבלך- אנו המשפחה. לימיננו עמדו ללא לאות האחיות ברברה, צביה ופרידה וד"ר שגיא,רנה ודוד המזכיר ואליהו הפיזוטרפיסט.

תהי נשמתך צרורה בצרור החיים וזכרך שמור בלבנו.

רעייתך יוטה