top of page

מאיר כרמי ז"ל 1987-1916

מאירקה הגיע אלינו בנובמבר 1938 כמהגר בלתי ליגלי באוניה "אטרטה"

כבר בימים הראשונים לקליטתו, ניכר היה בו שהוא נמרץ, ניחן במרץ בלתי נדלה ונרתם לכל עבודה או פעולה שהוטלו עליו, ברכבת, בים המלח, במאפיה ולאחר מכן בתפקידים ציבוריים.

כאשר קיבל על עצמו את תפקיד הגזברות שנשא שנים רבות, נאבק נחוש החלטה ועקרונות ללא פשרות. כאשר קיבל עליו עשייה, התמסר בנאמנות ובתודעה עמוקה ללא גבול.

הוא היה בין הלוחמים, מגיני רמת רחל במלחמת הקוממיות ולאחר מכן פעל במרץ לשיקומה.

בסוף ימיו דבקה בו  מחלה קשה וידע סבל רב, אך קיווינו שיתגבר וימשיך והנה בחטף נפל ומת.

יהי זיכרו ברוך.

 

על מאירקה כי איננו

מאירקה היה בשבילי כמו סבא, כשבאתי לבקר את שרל'ה ואת מאירקה, הוא לא נתן לי ללכת בלי שטעמתי חתיכת שוקולד והיו כל כך הרבה שהיה קשה לבחור.

מאיראקה  סיפר לי על אביו במלחמת העולם ה – ראשונה, הוא נולד בלי אבא. הוא ספר לי גם על הלימודים שלו, הוא אהב חשבון וזה היה גם מקצוע שהצטיין בו.

אני התרשמתי שהוא זוכר הרבה פרטים מביה"ס, למרות שמאירקה היה חולה היה לי מאוד קשה לקבל את מותו.

חגי יואל 1987       

 נר זכרון לאדם יקר, מאיר כרמי ז"ל

 הייתי המומה בהגיע הידיעה המרה-מאירקה איננו עוד. לפני כ- 26 שנה פגשתיו.

לחם למען ביתו  רמת רחל נמרץ ועיקש. היה גם אנושי, חכם חבר וידיד טוב. הראה דוגמא אישית מיעט בדיבור. שמעתי עליו רבות. אזכור אותו לוחם למען רמת רחל יחד עם שאר החברים. נפגשנו שוב לפני חמישה חודשים, כך אמר לי "נו, טוב- חזרת הביתה ?"

הוא שמח מעיניו ריצד מבט קונדסי.

אתגעגע לאיש היקר מאוד, ידידתי שרל'ה- איתך אני באבלך הכבד.

נכבד את זכרו, חסרונו יורגש בכל מפגש.

לאה אפרתי בן דב

לשרה היקרה שלנו

צער וכאב בלבנו עם קבלת הידיעה הנוראה על מותו של מאיר.

מאיר היה ידיד נעורייך ובעל מסור ואוהב כל השנים והיה קרן אור

יחידי בחייך – והנה נדם לבו, לאחר מאבק קשה נגד מחלתו והמוות

ניצחו והפילו.

אנו מקווים שתמצאי נוחם ותתגברי ותהיי חזקה.

נחום וחנה ( מתוך חוברת לזכרו של מאיר )

שרה'לה כרמי ז"ל 2007-1913

שרה נולדה בפולין, גדלה בעיירה קטנה בבית דתי. לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה שרה ללמוד בבית ספר חילוני בו למדו עברית.

התחנכה בתנועת הנוער "החלוץ הצעיר" והצטרפה להכשרת החלוץ בשנת 1933.

 

בשנת 1935 עלתה לארץ ישראל והתחילה את דרכה כחלוצה: נשלחה לעזרה בהקמת גרעין, הייתה שנתיים במשק חקלאי ולמדה גננות ושתלנות ורק לאחר מכן הגיעה לרמת רחל.

את מאיר כרמי בעלה לעתיד, פגשה ברמת רחל בשנת 1938, ורק בשנת 1940 נכנסו לחיות חיים משותפים.

 

ברמת רחל עבדה שנים כמטפלת וחינכה דורות של ילדים. למרות זאת לא הזניחה את הרקע החקלאי שלה ולא פעם קמה השכם לעבודת הקטיף במטע.

בשנים האחרונות התמידה בעבודתה במכבסה.

 

לשרה ולמאיר לא נולדו ילדים, ועל כן כולם היו בניה ובנותיה.

בהספד למאיר כתבה:

"אנו נהיה ילדים לעצמנו, אני לו – והוא לי. לכן נשארנו בשמנו: "שרל'ה ומאירק'ה – ואנו מעניקים את אהבתנו לכל הילדים, ויהיו ודאי ילדים שיאהבו גם אותנו".

 

שרל'ה היתה אישה קטנת קומה, מיוחדת במינה. גילתה התעניינות ואכפתיות בכל נושא ועניין. טיפחה את גינתה וסביבתה, השרישה ושתלה עד יומה האחרון, את רחשי ליבה ואהבתה לרמת רחל הביעה בכתיבה עניינית וקולחת.

יהי זיכרה ברוך

שיר שכתבה  שרה'לה לקראת יובל ה – 60  | 1986

ראי רמתי רחל,

שתינו לזקנה הגענו

ושונות במראנו.

שתינו צבעים החלפנו

ושונים צבעינו,

זקנתי היא שלכת,

ואת בתפרחת.

אני מאפירה ואת הינך מוריקה.

ואם פעם למראה תסבי פניך

ותסתכלי בה פנימה,

אל תתעצבי

אם תגלי איזו פגימה

גם האל יצר בצלמו.

ובכל הדורות מנסים לתקנו.

 

 על כן רמתי,

עמדי איתנה והביטי קדימה.

ואנו לכבודך כוס לחיים נרימה.

ואומר לך שתדעי,

הושקעו בך באהבה

הרבה שנות נעורים,

יגע ועמל כפיים.

אז נברך אותך ביום הולדתך

שבאהבה ימשיכו לטפחך

ואת תפרחי ותהיי יפה שבעתיים.

 לרמה באהבה 1986

bottom of page